יבוש הביצות - תובנות בנוף אדם

השוואה, טיעון נימוק ומסקנה

א. קרא וצפה בשלוש הכתבות שלמטה ולאחר מכן,  ערוך עבודה המשווה בין ייבוש שלש ביצות – בנחל פולג – שמורת פולג, באגם החולה ובחדרה. בשלשת המקומות לעיל היו ביצות שיובשו. ערוך השוואה – במה הן דומות ובמה הן שונות. על פי הקריטריונים הבאים –

1.    מי השפיע על מי (האדם על הטבע או הטבע על האדם, איך השפיע הטבע ליד הביצה על האדם ואיך השפיע האדם על כל ביצה וביצה).

2.    מתי הן יובשו?

3.    מה מצבן כיום?

4.    מדוע הן יובשו?

5.    חווה את דעתך – האם היה נכון לייבש את הביצות השונות. הבא טיעון עם מספר נימוקים מדוע היה לייבש את הביצה וטיעון - מדוע לא, לגבי כל ביצה. הצג את המסקנה שלך.

טיעון – רעיון מרכזי בעד או נגד, נימוקים – מחזקים את הטיעון.

לדוגמה- בנושא "הרכבת הקלה בירושלים" -  

טיעון נגד – יש לבטל את הרכבת הקלה בירושלים. נימוקים – כי היא גורמת לפקקי תנועה, כי לא תהיה עבודה לנהגי אגד.

טיעון בעד – יש לדאוג לרכבת קלה בירושלים – נימוקים בעד  - חיסכון בזמן לתושבים, בכל הערים בעולם יש רכבת קלה.

מסקנה – לדעתי יש לבטל את הרכבת הקלה כי השיקולים בעד כמו שפירטתי .... היו חזקים יותר וגברו על השיקולים נגד.

ב.    1. הגדר : פיזי ביוטי ואנושי.

2. הצג תמונה של אחת הביצות לעיל וכתוב- מה בתמונה פיזי, מה ביוטי ומה אנושי?

סיפורו של אגם החולה

בצפון הארץ, בעמק הגדול שלמרגלות הר החרמון – הוא עמק החולה, נקווים המים שנמסו משלגי ההר, חילחלו דרכו,ונבעו במעיינות שלמרגלותיו. לפני עידן עידנים נחסמה דרכם של המים דרומה, על ידי קילוחי הבזלת שפרצו בגולן וגלשו מערבה לעמק. החסימה – שבבוא היום תכונה "הפקק", גרמה למים לעמוד בדרכם דרומה, וכך נוצר אגם ובשוליו ביצות. בזכות שפע המים,הקרינה והחום, ובזכות היות עמק החולה מקושר לאיזורים גיאוגרפיים שונים בכל רוחות השמיים, העמק איכלס  שפע מדהים של צמחים ובעלי חיים ומגוון טבע יחיד ומיוחד בארץ ישראל: גומא הפפירוס נדד לכאן מעמק הנילוס, האלה האטלנטית באה מהרמות הגבוהות של אירן, חתול הביצות הסתתר בינות הקנה, הסוף והגומא, שור הבר: התאו, רבץ לשולי האגם והביצות, השקנאים, החסידות ורבבות העופות מים ועופות דורסים קבעו בו תחנת קבע במעוף הנדודים כל סתיו מצפון דרומה ובכל אביב בכיוון מהופך. יום בהיר אחד "פרצה" הציונות – יהודים חזרו לארץ אבות, רכשו קרקעות והקימו ישובים חקלאיים. לשולי אגם החולה קם קיבוץ מיוחד במינו: חולתה - כפר דייגים עברי בגליל.

ואז קמה מדינת ישראל, ועקב כך נוסדו ישובים רבים באזור הצפון - לביצור הגבולות מול לבנון וסוריה. ישובים יש וקרקע אין - לכן הוחלט לייבש את הביצות ואת האגם, וליצור מאגר קרקע לפרנסת הישובים החדשים בגליל העליון.

החלטה קשה! שינוי סדרי בראשית שכמותו עוד לא חולל במרחב הארצישראלי! דילמה חריפה בין צרכים אמיתיים של פיתוח הארץ לבין שמירת אוצר טבע נדיר בארץ ישראל.

המנופים והכלים הכבדים שעתו צפונה, הפועלים עמלו יומם ולילה, נחפרו תעלות עמוקות לשולי הביצה, ולבסוף פוצץ פקק הבזלת, וכל המים שבעמק זרמו תוך שבועות ספורים במורד הירדן עלי ים כינרת. דייגי חולתה צפו בעיניים כלות כיצד האגם שלהם, יחד עם הדגים,  פשוט זורם מהם והלאה. המזח נשאר מיותם והסירות נותרו שכובות על צידן במדרון שנוצר לשולי הקיבוץ. צמחי המים התייבשו, ומיליוני היצורים שאכלסו את האגם והביצות נעלמו כלא היו.    קרקעית העמק נחשפה לקרני השמש - לראשונה מאז בריאת העולם, 60.000 דונם חולקו בין ישובי האזור. המשימה הושלמה… כביכול.

ברבות הימים הסתבר שקרקעות הכבול של העמק מאוד מוגבלות לפיתוח חקלאות, בשנים גשומות חלקים מהעמק הוצפו מחדש, וכתוצאה מתהליכים כימיים קרקעית העמק שקעה והתחיל להיוצר מחדש אגם במרכז העמק, אגם שהולך וגדל בימינו אלה. כיום במקום האגם שיובש ישנו אגם קטן – "אגמון החולה". אגמון החולה הוא בעצם אגם מלאכותי במרכז עמק החולה סביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות ימיים. האגם נוצר בהצפה מבוקרת של קרקעות שנחשפו בעת ייבוש החולה, לאחר שהסתבר שאינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה, לעופות הנודדים, לאיכות המים בכינרת ולתיירות בשטח שהוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד.

חדרה

חדרה היא עיר במחוז חיפה בישראל, בשרון הצפוני לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אלח'צ'ירה, "הירקרקה"), על שם הירוקת שבביצות. בשנות1882-1881 בעקבות פרעות הדמים ברוסיה-"סופות בנגב" התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא (האחת מאלקסוט שבקובנה השנייה מריגה השלישית מוילנה). משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890, מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם.‏^[3]זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז.

חנקין התחייב לייבש את כל הביצות שבאדמות אלה. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת. בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שריד לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון. הכניסה לשמורה היא מתחנת הרכבת "חדרה מערב". בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

זאת תמונה מאוסף קק"ל של יבוש ביצה

רכס הכורכר ו"שער פולג"

השמורה מקיפה את רכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים המלווים את קו החוף בשרון הדרומי. בתקופת הברונזה (תחילת האלף ה-3 לפנה"ס) קם על הרכס יישוב כנעני בגובה של 20 עד 25 מטרים מעל פני הים, המוכר כיום כתל פולג. החל במאה ה-19 לפנה"ס נחפר חפיר בצידו הצפוני של התל, וזה הורחב בתקופה הרומית, עת החל ייבוש הביצות באזור. בחפיר זה עובר אפיקו של נחל פולג, ועל שמה של פרצה זו ברכס כינו הצלבנים את הנחל בשם "נחל הסלע המבותר". בערבית כונה הנחל "ואדי פאליק", היינו "החוצה", וגם שמו העברי של הנחל - "פולג" מלשון "מפלג" - ניתן לו על שמה של הפרצה. הממלוכים הזניחו את מפעל הייבוש, וממזרח לרכס נוצרה ביצה גדולה בשטח של 4,000 דונם. לאחר שאדמות האזור נרכשו על ידי המוסדות העבריים ב-1935, הועמקה הפרצה שוב, והביצה נוקזה. רוחבה של הפרצה כיום הוא 10 מטרים בבסיסה ו-20 מטרים בחלקה העליון.

ממערב לרכס מחצבת כורכר נטושה, שהכרייה בה עת הייתה פעילה, גרמה להרס חלקים ניכרים מהרכס ומהתל. קרקעיתה החרסיתית של המחצבה סמוכה למפלס מי התהום, ומקשה על מי התהום העולים על פני השטח בעונת הגשמים, והיוצרים שלולית חורף, לשוב ולחלחל לקרקע. בשלולית החורף מתקיימים מינים שונים של דו-חיים הזקוקים למים מתוקים, ואף לתוך תקופת הקיץ נשמרת בה ביצה קטנה שקרקעיתה עשירה בצמחי מים. לחופה הדרומי של הבריכה ומחוץ לשטח השמורה, שוכן פארק יקום ובו חניון מטיילים, מדשאות ושטחים מוצלים. ממזרח לתל משתרע אזור ביצתי עשיר בצמחיית קנה מצוי, המשמש כבית גידול לצבי ביצה וכאתר קינון לעופות.

א.